למידה מבוזרת בכיתה הירושלמית

למידה מבוזרת
בכיתה הירושלמית

מטרות הלמידה

מטרות למידה מבוזרת

שיתופיות

well being
ותודעת צמיחה

לומד
עצמאי

כיצד נצליח להשיג את המטרות?

ע"י יישום עקרונות ההוראה
והלמידה המבוזרת

ע"י פרקטיקות פדגוגיות מגוונות כמו
חקר, יצירה, PBL, כיתת נבחרת ועוד

ע"י קשר, יחס ותמיכה אישיים

ע"י הטמעת ערכים של: בחירה, גמישות, יצירת תחושת שייכות ואחריות

עקרונות הלמידה

תלמידים
פעילים

הצגה של
תהליכי
הלמידה
ותוצריהם

מורה
מנחה

כיתה המאפשרת
מגוון פעילויות
בזמן נתון

מילון מושגים • למידה מבוזרת 

מילון מושגים
למידה מבוזרת

כולנו לומדים כל הזמן -אנחנו לומדים מחיקוי וצפייה, מספרים, מקורסים מקוונים, מהרשת, מתוכניות טלוויזיה, סרטים… וכולנו לומדים עצמאים במידה מסוימת. אך כשאנחנו מדברים על לומד עצמאי כוונתינו היא ללומד פרואקטיבי. לומד, הבוחר מה הוא רוצה ללמוד, מתוך סקרנות והנעה ללמידה ומשכלל את ידיעותיו בתחום עד לרמה שיבקש. עבור לומד עצמאי הלמידה היא אורח חיים, והוא מכונה – "לומד לחיים" / "Life Long Learner".


את המונח לומד עצמאי וביטוי בכיתה ניתן לפרוש בשני אופנים:

בטווח הקצר
לומד עצמאי הוא התלמיד שחלק גדול מהלימוד שלו נעשה באופן עצמאי ומתוך תחושת מסוגלות ואחריות על הלמידה. במהלך תקופת הקורונה נאלצו תלמידים רבים להפוך באחת ללומדים עצמאיים.

בטווח הארוך
לומד עצמאי הוא מי שחש בעלות ואוטונומיה על הלמידה. עבורו הלמידה אינה נובעת ממניע חיצוני ואינה תלויה במסגרת מחייבת. לשם כך הלומד העצמאי חייב לחוש מסוגלות וביטחון ביכולותיו הקוגניטיביות – לאיסוף, ניתוח והסקת מסקנות ולהיות בעל יכולות ניהול עצמי וארגון.  

בלמידה מבוזרת
ניתן דגש ללומד עצמאי בטווח הקצר כהבניה וטיפוח מיומנויות ואיכויות ללומדים עצמאיים בטווח הארוך.  

 

תפקיד המורה בפיתוח לומד עצמאי

בחירה
המורה יציע לתלמידים מגוון תכנים לחקירת הנושא, התלמידים יוכלו לבחור את אופני הלמידה (מאמר, סרטון, כתבה, גרף ועוד)  כמו גם את דרכי הצגת תהליך הלמידה.

משאבים
המורה יציג לתלמידים בנק משאבי למידה – כלים לאיסוף מידע,  ארגון וניתוח ממצאים, משאבים מגוונים להגשת תוצרים.

הנחיה
ליווי תהליכים וסיוע בהנחיה.

תבניות למידה
המורה יסייע לתלמידים להכיר ולהתנסות בתבניות למידה שונות  בהם יוכלו להשתמש בהמשך על פי צורך והעדפה אישית.

מישוב ורפלקציה
מישוב ורפלקציה איכות והיקף הידע הנלמד כמו גם אפקטיביות מיומנויות הלמידה.

 

ככל שהתהליך מודע ומתווך על ידי הצוות החינוכי, ניתן להקנות, לשכלל ולפתח את איכויות ומיומנויות הלומד העצמאי. חוויות הצלחה מאפשרות לתלמיד לצבור ביטחון ביכולותיו ולהקנות לו תחושת מסוגלות ללמוד כל נושא שליבו יחפוץ. 

לכל אחד מאתנו מוטיבציה שונה ללמידה, תחומי העניין שלנו שונים כמו גם אופניי הלמידה ולכן ככל שהתלמיד ייחשף לנושאים, אפיקים ודרכי למידה מגוונים ויוכל לבחור בניהם, המחויבות וההנעה של התלמיד יגדלו. 

         

wellbeing

הוא מונח המתייחס אל תחושתו הסובייקטיבית של האדם ביחס לעצמו ואל רמת התפקוד שלו. רווחה נפשית אינה אושר. רגשות שליליים כמו תסכול, כעס ועצב הם חלק מהחיים, והרווחה הנפשית של האדם נמדדת ביכולתו להתמודד עם תחושות אלו ועם מציאות חייו באופן חיובי, מעצים ומפתח. 


רווחה נפשית

מורכבת ממאפיינים רבים המשפיעים זה על זה, כך ששינוי בגורם כזה או אחר יכול למשוך אחריו מאפיינים נוספים (לטובה או לרעה) בין המאפיינים:  הנעה פנימית לפעולה,  אקטיביות, התמדה, יוזמה, יכולת בחירה, גמישות, יצירתיות, תפיסת עולם חיובית ואופטימיות, מציאת משמעות, יכולת ליצור קשרים בין-אישיים, מעורבות חברתית, מנהיגות.

מענה לשלושה צרכים משמעותיים עשוי לסייע לאדם לפתח את תחושת ה wellbeing   שלו ולקדם את הראייה החיובית וההנעה הפנימית. אוטונומיה, מסוגלות והשתייכות –מענה לצרכים אנושיים אלו חיוני לתחושת עצמי משמעותי לביטחון באפשרות לצמיחה אישית ולהתפתחות חברתית.

קיימת חשיבות מכרעת לעסוק בבתי הספר בדימוי עצמי חיובי של התלמידים, על ידי למידה מהצלחות וקבלת אי הצלחות כהזדמנות ללמידה ולצמיחה ועל ידי שיח כנה ורפלקטיבי המקדם התבוננות חיובית. במטרה לטעת בתלמידים ביטחון ואמונה 


  ביכולתם להגיע להישגים בתחומים שונים

  שתחומי העניין והכישרון שלהם ראויים ובעלי משמעות

  שהם בעלי ערך לסביבתם

  שיש בכוחם לתרום לאחרים מהיכולות ומהידע שלהם 

  שהם יכולים להתפתח, להשתכלל ולהרחיב את תחומי העניין והעשייה


wellbeing משלב תחושות ויכולות גוף, נפש, רוח וקוגניציה ומשמעותי לכל פרמטר בחיי האדם החל בקשרים בינאישיים וכלה בהישגים לימודים וקוגניטיביים והצלחה תעסוקתית. לרווחה הנפשית בבית הספר  ישנה השפעה לטווח ארוך , על  ההגדרה העצמית ויכולת השגשוג של התלמידים.   

למידה גמישה מתגשמת במספר אופנים:

זמן    מקום וחלל    תוכן    אופני הלימוד    תוצרי הלמידה 


הנחת הבסיס בלמידה גמישה היא שהתלמידים מביאים איתם ידע, תחומי עניין, העדפות, ערכים, משמעויות והקשרים וחשוב לאפשר להם לבוא לידי ביטוי. למידה גמישה, מאפשרת התאמה למצבים משתנים, לסגנונות למידה שונים, להתנסויות והעדפות של התלמידים ומחייבת התפתחות וגמישות תוך כדי תנועה ולאור התהליך המתקיים. אך למידה גמישה אינה שרירותית, זוהי למידה מתוכננת היטב ותיווכה על ידי הנחיות ברורות ונהירות לתלמידים הכרחית להצלחתה. במהלך הלמידה המורה משמש כמנחה ומתווך. אך קודמת ללמידה עבודת הכנה משמעותית של תכנון אפשרויות הלמידה, ההנחיות, היעדים והדרישות שמאפשרת ומעגנת את הגמישות. במהלך ולאחר הלמידה מתקיים תהליך הערכה ורפלקציה.

 

היבטים שונים ללמידה גמישה 

  חלל ומיקום 
חלל למידה גמיש המאפשר עבודה בקבוצות, זוגות או יחידים, למידה שקטה או דיון, מנחי ישיבה ועמידה מגוונים, פרזנטציה, התנסות בחומרים, הדמיות ושימוש בטכנולוגיה יענה על הצורך בהתנסויות מגוונות ואופני למידה רבים. כמובן שאפשרות שימוש בכלל מבנה בית הספר, או מחוץ לכתליו יאפשר התנסויות מרובות עוד יותר. 

  משימות למידה פתוחות
כגון הצבת בעיה, משימת חקר או פרויקט שמאפשרים תכנים מגוונים ופתרונות שונים. מבלי להגדיר אופני לימוד ותוצרים מאפשרים גמישות בתוכן, במיקום ובחלל,  באופני ותוצרי הלמידה, כמו גם בשותפים ללמידה. הגדרות המשימה –  חובה או רשות, מטרות ויעדים, מועד ודרישות הגשה כמו גם דרישות מקדימות, הכרחיות להנעה ועמידה בדרישות.


  מערכת גמישה

מערכת המאפשרת עוגנים במשך היום כגון פגישות ייעוץ, קבוצות עניין או מליאות לצד שימוש בחדרים זמינים כגון ספרייה, האב, מייקרים ועוד מאפשרת לתלמידים גמישות בתכנון הלמידה וניהול הזמן להשלמת הפרויקט באופנים ועם השותפים האידיאליים מבחינתם. מערכת גמישה מאפשרת אינטראקציות גדולות יותר עם תלמידים בעלי עניין ועם צוות מורים רחב.

למידה גמישה מחייבת הבניית תהליך הערכה מעצב בהתייחס אל התהליך ואל התוצרים ותוך התבוננות רפלקטיבית על התהליך כולו,  והיא מקדמת את המיומנויות הנדרשות ללומד עצמאי. בשימוש בכל הפרמטרים מחזק במיוחד את מיומנויות ניהול הזמן והשותפויות.      

"בעידן המידע המורים אינם מהווים את מקור הידע ותפקידם חייב להשתנות"טענה מסוג זה נשמעת לעיתים קרובות ויש בה אמת רבה אבל בואו ננסה להבין מה זה שינוי התפקיד הזה?

התלמידים בעידן הדיגיטלי מוצפים בידע וברור לנו שלמידה אינה מתקיימת רק בבית הספר ושלמידה רק דרך העברת ידע מהמורה לתלמיד אינה נכונה ואינה תואמת לדורנו. אך למידה אינה מתחילה ומסתיימת בידע, למידה היא תהליך מורכב המתחיל בשאלה, בעיה, צורך או עניין. היא נתמכת באיסוף מידע אותו יש לברור, לתווך ולאמת. את הידע הנבחר יש לארגן ולנתח – שלבים העשויים ליצור חיבורים לתחומים נוספים או להביא להתבוננות חדשה על המידע ואפילו ליצירת ידע חדש. במידה רבה ניתן לראות את תהליך הלמידה בעידן הדיגיטלי כתהליך אוצרות. 

 

כדי להנחיל לתלמידים את המיומנויות הללו המורה משנה את תפקידו כמקור הידע ומכניס הגדרות נוספות לתפקידו. תפקידי המורה מגוונים ובאים לידי ביטוי כדוגמת:

המורה כאוצר

לומד עם התלמידים את תחומי העניין שלהם, מכוון ומנחה אותם אל הקשרים ותחומים נוספים, מציע דרכים חדשות למחקר והתנסות. מורה אינו רק מקור לתוכן ספציפי, על מנת לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות למידה והרגלי למידה המורה הוא מנחה, מוביל, ולומד עצמאי. 
בעוד הלומדים חופשיים לחקור, המורה כאוצר מפגיש אותם עם מושגים ומוצגים המייצגים את תחום הדעת . יחד עם זאת , החופש של הלומדים לחקור הוא ללא גבולות 

המורה כמעצב

המורה תפקידו לא לעצב את הלמידה של הלומד, אלא את סביבות הלמידה שלו ולהתאימן ללמידה משמעותית. המורה במקום להעביר ידע יוצר מרחבי למידה בהם הלומדים יכולים ליצור , לחקור , ולקשר בין דברים .

מימדי העיצוב של המורה במרחבי הלמידה:

עיצוב זמן
סינכרוני ואסינכרוני ( בכיתה ובבית )

עיצוב מרחב
(כיתתי , בית – ספרי , חוץ בית – ספרי). סינכרוני (לומדים באותו המרחב), אסינכרוני (לומדים במרחבים שונים). מרחב וירטואלי לעומת מרחב פיזי

עיצוב תוכן
חומרי למידה רגילים ודיגיטליים , מאגרי מידע , קישורים

עיצוב ממשקים
אינטראקציות בין אישיות , אינטרקציות לומד – מחשב (לומד – תוכן, לומד – ממשק)

עיצוב משימות
הנחיות ל: מה עושים , איך עושים , כמה עושים , מתי עושים – ניסוח כתוב ודבור
עיצוב נורמות התנהגות (עיצוב חינוכי)
מודלינג אישי , ערכים , משמעת אישית וכיתתית 

המורה כמנחה
המנחה הטוב מונע על ידי הרצון להבין, אולם מסוגל לספוג ולהכיל את הקושי שבאי ההבנה ולקבל קיומן של דילמות, סתירות , ניגודים ואמביוולנטיות.

יחסי מורה תלמיד המבוססים על אמון והכרות מעמיקה יסייעו למורה לכוון את התלמיד במציאת חוזקותיו וכישוריו, אילו יקדמו את תחושת המסוגלות והשייכות של התלמיד.

בניית שיעורים או פרויקטים מותאמים לכלל תלמידי הכיתה, שיעורים המאפשרים בחירה, חשיפה למגוון, התנסויות ואפשרויות שונות ללמידה מבחינת אופני הלימוד, הקשרים, ושיתופי פעולה דורשת עבודת הכנה משמעותית שתאפשר לתלמידים נקודת פתיחה טובה לתהליך למידה מכוון ומלווה. 

לבסוף המורה מלווה את התלמידים בתהליך משוב, הערכה ורפלקציה החיוני להבנת תהליכי הלמידה, לחוויית ההצלחה ולהתקדמות מיומנויות הלומד העצמאי.  

 

  אז איזה מורה את/ה? 

מגוון הוא ערך משלים לערך הבחירה, משום שהוא המאפשר בחירה משמעותית.  הגיוון מעורר ומחדד את המוח, כל גיוון, אפילו החלפת מיקום או שותפים, בוודאי גיוון בהתנסויות ואופני למידה, יסייעו לריכוז, להבנה ולהטמעה של הנלמד גם לטווח הארוך.   

מגוון פעילויות מאפשר לתלמיד להתנסות בשיטות לימוד שונות ולהתאים את  השיטה המתאימה לו בהקשר נתון (זמן, נושא, קבוצה). התנסות במגוון יוצרת עניין וסקרנות, מפתחת העזה ומעלה את הבטחון. הבחירה בין מגוון אפשרויות יוצרת הזדהות, מפתחת הנעה ללמידה ולקיחת אחריות מעצם הבחירה אישית.

כשאנחנו מדברים על מגוון פעילויות בזמן נתון, אנחנו מדמיינים מהלכי למידה בה מעצם הבחירה, נוכל לראות כיתה בה קבוצות שונות.

שיתופיות מתייחסת ללמידה המתקיימת בין שותפים – זוג או יותר. עבודה משותפת מדגישה את הייחודיות והחוזקות של כל משתתף, עמידה במשימה מתוך רתימת הכוחות של כל חברי הקבוצה מסייעת להעלאת הדימוי והביטחון העצמי ולהקניית תחושת המסוגלות של השותפים. לעיתים אלו משימות שמבחינת יכולות או היקף לא ניתן לעמוד בהן באופן אישי. למידה שיתופית מפתחת את תחושת הבעלות והאחריות ללמידה ומפחיתה מתח ותחרותיות. 

 

כאשר כל אחד מהפרטים בקבוצה משתמש בידיעותיו, כישרונותיו ויכולותיו לטובת עמידה במשימה, חברי הקבוצה נחשפים לידע רחב, מכירים אסטרטגיות למידה מגוונות, וזוויות מבט שונות לפתרון בעיות והתמודדות עם אתגרים. הפתרונות והתוצרים יהיו בדרך כלל יותר יצירתיים. כל אלו משפרים את ההישגים וחשוב מכך מפתחים יכולות חשיבה וצמיחה קוגניטיבית.

 

שיתופיות מחייבת יכולות תקשורת ואינטראקציות חברתיות וההתנסות במשימה משותפת תורמת ומשכללת משום כך  יכולות בינאישיות כגון – דיאלוג, דיון, ניהול קונפליקטים, קבלת ומתן משוב, יכולות ארגון והובלה, התמודדות עם עמדות כח מחד ועם בקשת ומתן סיוע מאידך. תלמידים חזקים נתרמים ומאותגרים על ידה ותלמידים חלשים יותר, נהנים מהתנסות לימודית חשובה ומתמיכת חבריהם.

 

שיתופיות מייצרת תחושת שייכות המקדמת את ה-well being  של כל פרט בקבוצה. 

 

למידה שיתופית אינה המצאה חדשה, היא מוכרת לנו עוד מתקופת הזוגות במשנה. אך המציאות הרשתית שלנו מאפשרת לצאת מגבולות הכיתה ולערב בלמידה מומחים ובעלי עניין ללא מגבלות זמן ומרחב. תוכלו למצוא בארגז הכלים, כלים שונים לשיתופיות בכיתה בניהם: חברותא, STAD, jigsaw, קבוצות חקר, למידה ורטיקאלית ועוד.

ניתן להבין את המושג תלמידים פעילים בשני מובנים:

פעילים ההפך מסבילים

תלמידים מתנסים, משוחחים, דנים, פותרים בעיות. תלמידים אקטיביים נדרשים למאמץ גדול יותר אבל הם מרוכזים למשך זמן ארוך יותר, ההבנה והטמעה טובות יותר גם לאורך זמן, הם נהנים יותר מהלמידה, חווים חוויות הצלחה ומפתחים את תחושת המסוגלות לצד רכישת מיומנויות למידה. 

פעילים במובן מעורבים

תלמיד המעורב בחיי בית הספר והכיתה. ניתן לקדם מעורבות גרך ועדות, קבוצות עניין וכישורים או על ידי הבניית פרויקטים ומעורבות חברתית.
מעורבים גם במובן של מעורבות לימודית – תלמידים שמשתתפים בפרויקט חונכות, מורים ליום אחד, מישוב ותהלכי הערכת עמיתים ועוד יחוו תחושת שייכות ומשמעות שמקדמת את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות.   

התוצר אינו המטרה, תהליך הלמידה, ההערכה והרפלקציה המתקיימים תוך כדי הלמידה הם המטרה הלימודית. ולכן נכון להבנות תהליכים של חקר, שאלת שאלות, ניתוח, והצגת המסקנות בתוך הכיתה כאשר המורה מלווה ומנחה את הלימוד. ההערכה והרפלקציה תעשה גם היא בכיתה ואפילו בשיתוף תלמידים נוספים.

הצגת התוצרים במליאה תוך הסבר על תהליך הלימוד, השאלות, הקשיים, הפתרונות, המסקנות ודרכי הפעולה שנבחרו, תאפשר לכלל התלמידים ללמוד מהניסיון המוצג ולהתנסות במישוב. התלמיד/ים המציגים ימשיגו את התהליך שעברו ויתנסו בקבלת משוב. 

הצגת תהליכי למידה ותוצרים בכיתה מעודדת למידה עצמאית ופעילה, יוצרת עניין ומוטיבציה, מאפשרת חווית הצלחה ומסוגלות. עבודה בקבוצות תקדם את תחושת המשמעות והאחריות של כל תלמיד בקבוצה ואת תחושת השייכות.  

כיתת אם מגוונת - יסודי

מספר מקומות בכיתה: 32
מתוכם מספר מקומות מסורתיים: 22

מבטים נוספים

על הכיתה

בכיתה זו אנחנו רוצים להציע אופני למידה מגוונים ומובהקים- אזור הקנייה, במה, אזור שקט, אזור יצירה וחקר, עבודה נמוכה, עבודה גבוהה וקיר מחיק לעבודה ורטיקלית.

המגוון המובהק מאפשר לתלמידים להביא את עצמם לידי ביטוי, לגלות חוזקות ולבחור במנחים שמתאימים להם. 

מחיצות, בין אם הן ניידות (כמו לוח מחיק נייד) ובין אם קבועות (כמו כוורת נמוכה שמותקנת בניצב לקיר) עוזרות לתחום אזורים.

על מנת לאפשר את כל זה אנחנו מוותרים על חלק ממקומות הישיבה המסורתיים (מקום קבוע בשולחן לכל אחד) ודואגים לתא אישי לתיק ולציוד האישי של כל תלמיד. 

תחושת השייכות בכיתה זו נובעת בראש ובראשונה מההכרה בשונות בין התלמידים ובאפשרות לבחור ולבטא כשרונות.

 

מה אנחנו מרוויחים בעיצוב מרחב למידה זה: תהליכי למידה מגוונים ומנחים שונים זמינים כל הזמן ובשימוש תמידי.

על מה אנחנו מוותרים: מקום ישיבה מסורתי לכל תלמיד.

הצעה לסדירות תומכת

  • הבוקר נפתח במעגל כסאות שבו לכל תלמיד מקום ישיבה קבוע.
  • על הקיר שמחוץ לכיתה/על הדלת חלוקת המשימות
  • לכל מקצוע שנלמד בכיתה יש שעה שבועית אחת בחדר אחר בבית הספר שמתאים יותר ללמידה פרונטלית- מסורתית. כך מורות יכולות לתכנן שיעורים מסוגים שונים ולרכך את תהליך השינוי.
להדפסה

להדפסה